החלטה בתיק ת"א 1273-07

1.         עניינה של החלטה זו היא בקשה (שנייה) שהגיש המבקש, להורות לנתבעת מס' 1 או למי מעדיה המוזמנים למתן לעדות, להביא עמו תלושי-שכר של עובדים שהתחילו לעבוד הנתבעת מס' 1 בתאריך 11/5/2003, יחד עם התובע, כאשר שמות העובדים וכל פרטי הזיהוי שלהם מחוקים.

2.         למעשה, מדובר בבקשה שנייה בנושא, לאחר שביום 30/1/2011 הוגשה בקשה (להלן: "הבקשה הראשונה") שכללה שני חלקים:

2.1        האחד - להורות לנתבעת מס' 1 להעביר לב"כ התובע ולתיק בית המשפט, את פירוט כל ימי היעדרויות התובע מיום התאונה בתאריך 9/8/06 ועד ליום הגשת הבקשה וכן ריכוז ניצול ימי-מחלה, טפסי 106 של המבקש לשנים 2010 - 2006 או, לחילופין, תלושי שכרו לשנים האמורות.

2.2        השני - להעביר לעיון הצדדים ולעיון בית המשפט, תלושי שכר או ט פסי 106 של עובדים אחרים, לשנים 2003 - 2010, אשר החלו לעבוד, יחד עם המבקש, החל מחודש 5/2003 כסוארים ו/או כנהגי טג בנמל.

3.         לאחר קבלת תגובת הנתבעות, ניתנה החלטה, ביום 31/3/2011 (להלן גם: "ההחלטה הראשונה"), לפיה אין מקום להיעתר לחלקה השני של הבקשה וזאת מפאת הפגיעה הצפויה בפרטיותם של העובדים האחרים אצל הנתבעת 1.

3.1        לגבי חלקה הראשון של הבקשה, נקבע, בהחלטה הראשונה, כי לאור התנגדות הנתבעת, היא תידון בפתח ישיבת ההוכחות ביום 7/9/11.

4.         במהלך ישיבת ההוכחות מיום 7/9/2011, במסגרת עדותו של ראש מדור פרט ושכר בנמל אשדוד, מר יהודה אלמוג, נתבררו נתונים שנתבקשו בחלקה הראשון של הבקשה, העד הבטיח לשלוח דוחות נוספים - וחלק זה התייתר למעשה, מה גם שאמור להעיד, בישיבה הנדחית, מר מקס אפריאט, ראש יחידת מינהל וארגון בנמל ולספק, בנושאים אלו, מידע וחומר נוספים.

5.         נותר, איפוא, לדון בבקשה השנייה.

6.         לטענת התובע, התקדמו חבריו, שהחלו לעבוד עמו כסוואר או כנהג תג, במעלות התפקידים ובשכר העבודה ויש שהגיעו או יגיעו להיות מנופאים בנמל, בשעה שהתובע, עקב התאונה נשוא התובענה (להלן גם: "התאונה") ומומיו, עובד בעבודה פקידותית, לא עובד שעות נוספות, לא מקבל פרמיה כחבריו ועוד - הכל בעטיה של התאונה.

7.         לטענת התובע, יש בהמצאת תלושי שכר - (היסטוריים ועדכניים) של עובדים שהחלו לעבוד בנתבעת 1 בתאריך 1/5/2003 יחד עם התובע, כסווארים או כנהגי תג, כדי לשפוך אור כיאות על הפסדי השכר שלו.

7.1        לטעמו, במחיקת שמות העובדים וכל פרט זיהוי שלהם מתלושי השכר, יש כדי לענות מחד-גיסא על החשש מפגיעה בפרטיות העובדים ומאידך גיסא, יאפשר הדבר לתובע להוכיח הפסדי שכרו ולא לגרום לקיפוחו.

8.         לחילופין עותר התובע לשקול מינוי אקטואר מטעם בית-המשפט, לידיו תמציא הנתבעת 1 (חב' הנמל בע"מ) את תלושי השכר מהעבר ותלושי השכר העדכניים של התובע ושל עובדים אחרים שהחלו לעבוד בנתבעת 1 בתאריך 11/5/2003, כאשר פרטיהם האישיים יימחקו מן התלושים.

9.         לטעמו של התובע, אין הבדל בין יישום תקנה 170 לתקסד"א, לבין הגשת המסמכים בתיק מוצגים משלים, שכן ממילא, כפי הנראה, מדובר במסמכים שמצויים בשליטת הנתבעת 1 - ומבחינה פרקטית, הגשת מסמכים באמצעות נציגי הנתבעת או בתיק מוצגים משלים, עשויה להיות יעילה בנסיבות העניין.

9.1        אי-היעתרות לבקשה - כך טוען התובע - תגרום לו עיוות-דין חמור, תמנע את חשיפת האמת ותסרבל את ההליך המשפטי שלא לצורך.

10.        התובע מפנה לספרות הקובעת, כי אמצעי מרכזי של המשפט להגשת הצדק, הוא חיפוש אחר האמת וכן לפסיקה לעניין הוכחת אבדן כושר השתכרות, המדגישה את חשיבות ההיסטוריה התעסוקתית של תובע וגובה שכרו לפני הפגיעה, תוך השוואה למצבו לאחר התאונה.

11.        הנתבעות סבורות, כי הבקשה השנייה איננה, אלא אותה בקשה ראשונה שנדונה ונדחתה ע"י בית-המשפט - ועל כן, לטעמן, יש לדחות גם בקשה זו.

12.        עוד טוענות הנתבעות, כי מדובר בעצם בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים, שהיה על התובע להגיש כבר במעמד קדם המשפט, והן מפנות להוראות תקנה 149 (ב) לתקסד"א.

13.        בנוסף, טוענות הנתבעות, כי התובע לא הצביע על " טעם מיוחד", מדוע יש להיעתר לבקשתו כדרישת תקנה 149(ב) לתקסד"א.

14.        הנתבעות טוענות, כי אף אם נתעלם מן הפגם של העדר תצהיר, לא הצביע התובע על טעם מיוחד, מדוע יש להיעתר לבקשתו בשלב זה של המשפט שלאחר קדם המשפט ומדוע מוגשת בקשתו באיחור כה ניכר.